אוג׳ 19

ציפי כהן, מטפלת רגשית באמצעות מוזיקה ומטפלת פרטנית וקבוצתית.

4 תגובות

נערך לאחרונה: ספט׳ 23

 

אבדן הריון הינה חוויה מפתיעה המפגישה את האישה, בני הזוג והמשפחה עם רגשות קשים וחוסר אונים. בזמן כזה המשפחה זקוקה לתמיכה, למידע מהימן על מה שהיא הולכת לעבור, ולמקום פתוח לפרוק בו רגשות והתמודדויות לאחר האבדן. 

 

שמי ציפי כהן, מטפלת רגשית באמצעות מוזיקת, מטפלת פרטנית ומנחת קבוצות לילדים ומבוגרים. 

מלווה נשים שחוו אבדן הריון בכל שלב, מנהלת פורום לליווי ותמיכה לאחר אבדן הריון, במגזר הדתי.

חוקרת ומתעניינת בתחום של תגובה פוסט טראומטית לאחר לידה שקטה, ובתפקיד המוזיקה בתהליכי ריפוי בעקבות לידה שקטה.

 

חוויתי הפסקת הריון ולידה שקטה לפני כעשר שנים, ולאחריה חוויתי משבר גדול. העזתי לעבור דרכו, לכאוב ולהישבר, וגיליתי את הצמיחה שלאחריו. כתבתי הופעה שמשלבת קטעי הצגה וסיפור אישי, נגינה ושירים ישראליים. השירים מלווים ומשקפים תהליכי אבדן הריון, אל עבר הצמיחה והחיים שאישה יכולה למצוא בעצמה.

מופיעה בפני צוותים מקצועיים רפואיים וטיפוליים, זוגות או א.נשים שמתעניינים/ות בחוויות לידה שקטה, בחוויות שאישה עוברת לאחריה וביכולת לצמוח מתוכה.

 

אשמח להיות כאן עבורך, לתת מענה רגשי מקצועי לפני, ובעיקר לאחר האבדן. 

שלך, ציפי.

נוב׳ 4

אני בשבוע 16 וגיליתי היום שלעובר אין דופק.. אשמח לשמוע יותר על התהליך הרפואי במצבים כאלה ובכלל איך מתמודדים רגשית עם בשורה כל כך קשה.. תודה

נוב׳ 4

שלום לך יקרה.

אני מניחה שכרגע את חווה טלטלה וכאב, וחוסר הידיעה של מה שהולך להיות יוצ תחושת חוסר אונים גדולה. כל זה בנוסף לתחושה של האובדן,הטלטלה סביב הגילוי של הפסקת הדופק של העובר- כל כך מכאיב וקשה!!

אני מחבקת אותך חיבוק חם מפה,ומציעה לך להיתמך באנשים הקרובים לך ככל שתוכלי ותרגישי בנח.

 

באופן עקרוני, בתי חולים שונים מבצעים הפלה בצורות מעט שונות. לכן ארשום לך באופן כללי על התהליך, ואני ממליצה לך לברר באופן ספציפי עם הרופא המפנה, או עם בית החולים- כיצד בדיוק מתרחש ההליך אצלם.

 

הפלה מתבצעת עד לשבוע 18 (וישנם בתי חולים שגם מעט אחרי שבוע זה) בעזרת כדורים,או גרידה.

ככל שהשבוע מוקדם יותר כך מאפשרים להפלה להתרחש באופן טבעי או בעזרת כדורים שמניחים מתחת ללשון או מוחדרים לנרתיק (ציטוטק), המאפשרים התחלה של דימום. כאשר הדימום מתרחש, ממתינים עד שיסתיים (כל כך קשה לי לרשום את זה כך במילים כה טכניות... אבל זה התהליך. כמה זה כואב, אפשר רק לדמיין).

לאחר סיום הדימום מגיעים לרופא לבדוק שהכל יצא. לרוב אין צורך בהליך נוסף, לעיתים מבצעים גם גרידה מאחר ונשארו שאריות.

 

אפשרות נוספת היא גרידה, זהו ניתוח אשר מבצעים תחת הרדמה. את מוכנסת לחדר ניתוח, מורדמת, הרופאים מוציאים את תוכן הרחם (סליחה... קשה לדמיין... כואב כל כך...), ואת מתעוררת בחדר התאוששות. לרוב את משוחררת באותו יום.

שבוע 16 הוא שבוע שבוע עדיין מבצעים הפלות בעזרת כדורים, או גרידה. שבועות מעט מאוחרים יותר כבר מבוצעים כלידה.

 

מחבקת אותך מאוד!!!

מוזמנת לשאול עוד ככל העולה על רוחך לאורך התהליך.

 

בנוגע להתמודדות רגשית עם התהליך.

זהו תהליך אבל. קשה מאוד לתמצת אותו כאן בכמה מילים, אך בינתיים רק אומר שאני ממליצה לאפשר לעצמך להתאבל על העובר/תינוק אשר אבד לך. תני לעצמך להיפרד ממנו, לכאוב את לכתו, לכאוב את החלום שהיה לך ונעלם... תני לעצמך ולרגשותייך מקום.

ודברי על כך. עם בן הזוג ועם חברות או חברים אן משפחה. אל תישארו לבד עם הכאב.

 

ואנחנו כאן כדי להמשיך לתמוך...

חיבוק!!

נוב׳ 4

לידה שקטה. עוד שבוע זה קורה אחרי 6 חודשים של ציפייה.. איך עושים את זה בלי להתמוטט לחלוטין? מה אני אומרת לילד שלי בן 4 בבית שישאל איפה אח שלו?

 

בעלי ממוטט לגמרי... למרות שאני הולכת לעבור את הלידה הנוראית הזו מרגישה שאני גם זו שצריכה לחזק את כולם סביבי. אני מפחדת ולא יודעת לאן לפנות.. אשמח לכל תמיכה בנושא..

נוב׳ 4

שלום לך יקרה.

את כותבת את רגשותייך ופחדייך באופן כה ברור ומחובר, והפחדים שלך כל כך מובנים.

חיבוק חם על ההצפה הרגשית, הכאב האישי ועל הצורך לגונן על קרובייך יחד עם הכאב שלך.

 

אתייחס לשני הנושאים העיקריים שהעלית: הדאגה לעצמך, אל מול הדאגה לסובבים אותך.

לפני הכל, את הולכת לעבור הליך פיזי מורכב. זו הולכת להיות לידה, עם כל המשמעויות שלה. לידה שקטה הינה לידה לכל דבר. יוצרים צירים, דואגים לפתיחת הרחם, ולאחר מכן את יולדת תינוק. בשלב הזה,בחודש שישי, אמור להיות כבר עובר עם כל האיברים החיצוניים. הוא ממש נראה כמו תינוק.

כדאי שתכיני את עצמך לתהליך של הלידה:

מי את רוצה שילווה אותך? מי ירגיע ויעשה לך הכי טוב? האם את רוצה אפידורל? היכן תרצי ללדת? האם תרצי דולה שתלווה אותך? (ישנן דולות מומחיות לליווי לידה שקטה, ניתן לקבל מהן המון תמיכה בזמן הלידה).

נוסף על כך, ראוי לחשוב האם תרצי לראות את העובר, להחזיק אותו, לצלם אותו או כל צורה אחרת של פרידה.

כדאי לזכור שישנם צדדים שונים בנוגע לפרידה. ישנו פחד גדול לראות או להחזיק, ומן הצד השני קיים צורך ורצון לראות,לדבר איתו, להיפרד...

אני ממליצה לאפשר לעצמך זמן לחשוב על כך ולהרגיש את כל הצדדים בתוכך, תוך ידיעה שישנם רבים הממליצים כן להיפרד.

פרידה הינה דבר חשוב, זה רגע שלא יחזור, וכל אישה יכולה לבחור את הדרך המתאימה לה. בחרי את הדרך המתאימה לך להיפרד.

 

בנוגע לתמיכה בסובבים אותך-

אינך צריכה להיות חזקה עבור אף אחד. היי את עצמך. אינך צריכה לגונן על חברייך או קרובייך. את עוברת דבר קשה ואת זקוקה לתמיכה בתוך התהליך הקשה הזה. כל אדם עובר משברים בדרכו הייחודית, וזקוק לדברים אחרים בתוכם. הסובבים אותך ימצאו את הדרך לעבור את המשבר כפי שהם יצליחו. את התמקדי בדרכך שלך לעבור את התהליך הקשה, ובקשי מהסובבים את ההבנה והעזרה להם את ראויה.

 

אני מציעה לשתף את בן זוגך בכאבך,לכאוב ולבכות יחד ולא להישאר לבד עם הכאב. ספרו אחד לשני את הכאבים, העצב, הפחדים. היו שם אחד בשביל השניה ואחת בשביל השני. כשעוברים משברים יחד, מגלים כוחות גדולים של חיזוק וחיבור זוגי. היו יחד והקשיבו זה לזה. לאחר זמן תוכלו להרגיש צמיחה משותפת מתוך הקושי.

 

בנוגע לילד שלך, אני מזמינה אותך לקרוא את המאמר שכתבתי בנוגע להתמודדות עם הילדים האחרים סביב אובדן הריון.

יש שלבים שונים ביחס לתפיסת המוות אצל ילדים ולכן כדאי להתיחס באופן מותאם לכל גיל.

יכולה לשתף אותך שכאשר הייתי צריכה לספר לבני בן הארבע על אובדן ההריון, אמרתי כך:

כששותלים פרח- לפעמים הוא מצליח לצמוח, ולפעמים לא. כך גם התינוק שלנו... הוא היה בבטן ולא הצליח לצמוח. אנחנו מקווים שיהיה לנו בהמשך תינוק חדש, והוא יצמח.

 

חיבוק חם חם!!!

מקווה שתעברי את התהליך מתוך הקשבה לצרכייך ורגשותייך, ובאופן בו תרגישי את האחרים סביבך קשובים, תומכים ושותפים.