• miri Keller

לא להושיב את התינוק עד שלא מתיישב לבדו?

עודכן ב: ינו 16

האומנם?


זה לא כל כך תלוש מהמציאות. למה בעצם לא לתת לתינוק לגלות בעצמו את אבן הדרך הזו, לטובת העצמאות והמסוגלות שלו? ובכלל, הוא עלול להפוך לפסיבי. מעברים זה דבר חשוב. ליכולת השרירית, לאספקט הרגשי, למערכת וסטיבולרית ושיווי משקל, לתכנון וארגון הגוף. האם זה סותר הושבה לפני התיישבות? והאם תינוק בעל מזג אקטיבי יהפוך את עורו רק מעצם ההושבה? (אם כן - זה אומר דרשני).

במדינות שונות הרגלים שונים, ובפרט הרגלי הושבה שונים. בקירגיסטן משאירים תינוקות ״חנוטים״ בתיבת עץ עד גיל שנתיים, בשבטים באפריקה מוליכים תינוקות מגיל ארבעה חודשים ונושאים אותם על הגב. בארה"ב מושיבים כבר בגיל 3-4 חודשים (יש לי שם משפחה וזכיתי לראות במו עיני הרגלי הושבה שונים לגמרי מארצנו).

אבני הדרך הטיפוסיות, שבאמצעותן אנו מודדים היכן התינוק מדורג בהתאם לבני גילו, תואמות לנורמות המערביות, וגם כאן יש שונות. צריך לזכור שאנו חיים בקונטקסט תרבותי מסויים, יש מה ללמוד מהתבוננות לא שיפוטית על תרבויות אחרות, לסגר ראיה ביקורתית הנשענת על מחקר אובייקטיבי ולהתאים לצרכים התרבותיים והיומיומיים שלנו.



אז להושיב או לא להושיב?* התשובה הנכונה היא: תלוי

תלוי כמה זמן. במינון נכון ובשילוב זמן בטן, יש לכך אפילו יתרון! ישיבה מחזקת את שרירי הגו, זהו כיוון נוסף עבור השרירים לעבוד כנגד כוח הכובד. ולא מדובר רק בחיזוק שרירים אלא גם בחיזוק מערכת שיווי המשקל, שהבשלתה גם היא מאפשרת התקדמות בהשגת אבני הדרך ומעבר למנחים חדשים. ראיתי הרבה תינוקות שלמדו מהר את ההתיישבות רק מעצם כך שכבר הכירו את הישיבה והיו יציבים במנח זה. תלוי לאיזו מטרה ומה המשמעות של הישיבה עבור התינוק. ישיבה פותחת עולם ומלואו של אפשרויות עבור התינוק, הן מבחינת תקשורת, הן מבחינת מיומנויות משחק ומוטוריקה עדינה, והן מבחינת אכילה. כעת יכול לשחק קוקו, להכניס משחקים לקופסא, לחקור בשתי ידיו את האוכל המונח לפניו ולגלות עצמאות באכילה. זהו יתרון עצום שיכול לקדם עוד תחומי התפתחות חשובים. תחשבו מה זה עבור תינוק בן 6-7 חודשים להיות במנח גבוה כזה, על התרומה הרגשית והקוגנטיבית. וכאן נשאלת השאלה האם יש לכך אותה משמעות עבור תינוק בן 4 חודשים? 🤷‍♀️ נקודה למחשבה. תלוי עד כמה התינוק אקטיבי. אנו מעוניינים לראות תינוק שמעז להעביר משקל, מושיט יד, עושה ג'סטות ומתקשר. תינוקות בעלי מזג פסיבי שאינם מורגלים ואינם חובבי מנח בטן עלולים להעדיף מנח ישיבה כאלטרנטיבה לגב שהיו מורגלים אליו עד כה, ואז נראה אותם "תקועים" במנח, ללא מעברים, ללא רכישת זחילה, התיישבות ואבני דרך נוספות. אני פוגשת לא מעט תינוקות כאלו בטיפולים כיוון ששהו הרבה בישיבה פסיבית מגיל צעיר וצברו פערים. אז חשוב לדעת על יתרונות הישיבה, לצד החסרונות, כדי לשמור על מידתיות. כדי להתאים את הישיבה לצרכי התינוק הספציפי שלכן.

באופן כוללני, אם תינוקך בן חצי שנה ושוהה רוב הזמן על הבטן , מתהפך מהגב לבטן ומסתובב על ציר - את יכולה כבר להושיבו בכסא אוכל זקוף (אם נמרח קדימה ניתן להצר עם מגבות). אם יציב וזקוף יחסית את יכולה לנסות להושיבו ישיבה ייעודית על המזרן עם תמיכה של ידייך באזור האגן. ניתן גם להושיב בגיגית עגולה באמבטיה כפי שמופיע בתמונה (בהתאם ליכולת התינוק ובהשגחה צמודה כמובן), לשדרוג זמן האמבטיה 😃 זכרו - ישיבה אקטיבית, לזמנים מוגבלים ובשילוב מנח בטן, ולצורך מטרה משמעותית לתינוק - אכילה, משחק השחלה, תקשורת עם הורה.

אינו חובב מנח בטן? בן 8 חודשים ו"נשפך" בהושבה? אינו מתיישב עד גיל 10 חודשים? כדאי לפנות ולהתייעץ עם פיזיותרפיסט/ית התפתחותי/ת.

שלכן,

מעיין אלון-עקיבא,

פיזיותרפיסטית התפתחותית

מוזמנות לפגוש אותי גם בקהילה המקצועית שלנו בנושא התפתחות תינוקות ופיזיותרפיה עבור תינוקות, יחד עם עוד אנשי מקצוע בתחומים שונים.