?האם התינוק שלי מתפתח באופן תקין

סוף להשוואות בין תינוקות!

כשנבו חזר עם תעודה ראשונה באמצע השנה (כיתה א) אני מתוודה שמעט חששתי, לא מהתעודה אלא מהמסר. שמודדים את הבן שלי, שמכמתים את היכולות שלו. שזה מסתכם במספר.

לא משנה אם המספר הוא 70 או 100, הבן שלי הוא לא מספר, הוא חוזקות וחולשות, הוא פוטנציאל עצום והמימוש המתאפשר לו עכשיו, הוא קשת רגשות, הוא מאמץ והשתדלות, הוא ילד, הוא אדם.

רווח לי כשלא היה ולו מספר אחד, ואפילו היתה כתובה גם נימה אישית מדייקת.

כשמגיע אלי תינוק לאבחון, ואני צריכה לקבל החלטה האם הילד הזה מאחר או לא, ואיך הוא ביחס לבני גילו, זה לאחר שצפיתי בו. במה שהוא עושה ו*איך* הוא עושה, בקשר שיש לו עם הוריו, ואיך הוא מגיב אל אדם זר, בקשת הרגשות שהוא מביע בשפתו, במשחק ובעניין שהוא מגלה. אני לא משווה אותו ל"בן דודו שנמצא בדיוק באותו גיל וכבר עולה על שש וזוחל", גם לא לאחיו התאום. אני משתמשת בכלי מדיד ובודקת באיזה אחוזון התפתחות הוא כרגע. זה מאפשר לי נקודת מבט אובייקטיבית, ונקודת התחלה שממנה אפשר למדוד התקדמות.

וזהו כלי כמותי, מספרי.

הרי ברור לכן שהחששות שהעלתי ביחס לתעודה של נבו הם השלכה, מעולמי הרגשי, מהילדה שאני הייתי פעם ואותה מדדו וכימתו. ויחד עם זאת, אני נתקלת בחששות דומים אצל אמהות רבות.

לכן הייתי רוצה להעביר לאמהות באשר הן נימה אישית מדייקת משלי. לאלו שמדדו את ילדם בכלי כמותי ולאלו שהלכו לחוג כלשהו והשוו את ילדם לתינוק או ילד באותו גובה או גיל.

אתן יודעות שהילדים שלכן ומה שהם עושים אינם מספר. אבני הדרך שהשיגו או טרם השיגו אינם מבטאים את ההצלחה שתהיה להם בחיים, את הערך שלהם, את ההערכה שהם זכאים לה, את האהבה המגיעה להם.

באבני הדרך גלומות חוזקות וחולשות, פוטנציאל עצום והמימוש המתאפשר לו עכשיו, קשת רגשות, תחושות והתנסויות , מאמץ והשתדלות, צרכים וביטוי, בקשה לקשר או משחק.

עכשיו אפשר לדבר על אבני הדרך המוטוריות בעיניים נקיות, כך שישרתו אותנו ולא את "הילדה" שבנו.

בגדול, אבני דרך אלו ציוני התפתחות מוטורית שנועדו למדוד בצורה כמותית מה התינוק עושה מבחינת מוטוריקה גסה ואיפה הוא ביחס לבני גילו בתחום זה.

# טווח השגת אבן דרך הוא רחב (השגת הליכה עצמאית יכולה להתרחש בגיל 10 חודשים, או בגיל שנה וחצי שזה הטווח העליון, ובשניהם מדובר על התפחות תקינה!)

# הרצף באבני הדרך ייחודי לכל תינוק ובהתאם לתנאים הפיזיולוגים ולסידור של הסביבה שלו (לדוג', תינוק יכול לזחול גחון ואז שש ואז להיעמד, וחברו עם טונוס גבוה בנורמה ומשחקים שנמצאים על השולחן - יעמד על שש ואז יגיע לעמידה ואז זחילה). מה שחשוב זה שבסוף התהליך אין אבן דרך ממנה התינוק נמנע.

# אבני דרך אינם מתייחסים לאיכות התנועה.

# לדעת את טווח הגילאים יכול לתת לכן שקט! שקט מהשוואות.

אבני הדרך וטווח הגילאים להשגתם:

👶 עד גיל 4 חודשים: על הגב נראה סימטריה במנח הראש, התינוק מביא את ראשו וידיו לקו האמצע ומכנס סנטר.

על הבטן נשען על האמות עם מבט קדימה, מרפקים בקו כתפיים או קדמית להן.

👶 עד גיל 4-6 חודשים: על הגב התינוק מגיע עם הידיים לברכיים, בהמשך אל כפות הרגליים, פושט אקטיבית צוואר וגו ומתהפך לצדדים.

על הבטן עולה ליישור מרפקים ונשען על שורש כף היד עם ניתוק מלא של החזה ויכולת להעביר משקל מצד לצד.

👶 עד גיל 6-8 חודשים: מתהפך מהגב אל הבטן.

על הבטן מנח אוירון עם מבט קדימה, מושיט יד על הגחון, מסתובב על ציר, מתהפך מהבטן לגב.

אם נושיב אותו נראה ישיבת טבעת זקופה למספר דקות, והוא בהדרגה משפר את יציבותו.

👶 עד גיל 8-10 חודשים: מתהפך מהגב לבטן עם פיתול.

זוחל גחון, נעמד על שש, בהמשך מושיט יד על שש ובהמשך זוחל על שש.

מתיישב עצמאית ויוצא עצמאית מישיבה לגחון או על שש.

מושך עצמו לעמידה בתמיכת רהיט ונשאר בעמידה מול רהיט עם יכולת להעביר משקל.

👶 עד גיל 10-13 חודשים: הולך הצידה לאורך רהיט, עומד ללא תמיכה, הליכה עצמאית ראשונית. (כפי שכבר ציינתי- טווח השגת הליכה עצמאית 10-18 חודשים)

במידה ואתן לא רגועות פנו להתייעץ עם אנשי מקצוע מוסמכים ובעלי רישיון משרד הבריאות.

אתן מוזמנות גם להתייעץ ולהתלבט בקבוצה האינטימית שלנו בפייסבוק, שם אני נותנת תמיכה מקצועית הנקראת : "הריון לידה ומה שבא אחרי".

מאחלת לכן להנות מהתהליך הקסום הזה ולהתבונן לא רק על המוטוריקה אלא גם על שאר תחומי ההתפתחות- הקוגניטיבי, הרגשי, התקשורתי.

לכל שאלה בנושא אתן מוזמנות ליצור עימי קשר בקהילה המקצועית שלנו! שלכן,

מעיין אלון עקיבא,

פיזיותרפיסטית התפתחותית.