top of page
  • תמונת הסופר/תmiri Keller

פוסט טראומה לאחר לידה

"אז איך הייתה הלידה" ?

זוהי אחת השאלות הראשונות ששואלים את היולדת, מיד בתום הלידה וגם עוד זמן רב אחריה.

איך יכול להיות שלידה יכולה להיחוות כטראומטית? הרי זהו אירוע רצוי, משמח ומרגש.


הפרעה בתר חבלתית (פוסט טראומה) מוגדרת ב DSM כתוצר של אירוע שחורג מרצף אירועי החיים ונחווה כטראומטי, כגון תאונה, מלחמה, פגיעה מינית וכו.

לידה היא תהליך נורמטיבי ואירוע שנוצר ברצף מהלך החיים, ולכן נשים שחוות תסמינים פוסט טראומטיים בעקבותיה, חשות בושה ואשמה.

שכיחות ההפרעה המלאה נעה סביב 1%-3%, וכ 30% מהנשים סובלות מחלק מהתסמינים.

הביטוי הקליני של ההפרעה כולל ביעותי לילה, מחשבות חוזרות ונשנות על רגעים מהלידה או בכללותה, ועוררות ומתח בעקבותיהן. בנוסף, עצבנות, קשיי שינה, וגם תסמינים הפוכים של הימנעות ממחשבה על הלידה ואף מהיריון נוסף, כמו גם בקשה ללידה קיסרית בהרדמה מלאה וללא צורך רפואי.

כשתסמינים אלו באים לידי ביטוי בעוצמות ובתדירות גבוהה, ופוגעים בתפקוד היומיומי והשגרתי, ניתן לאבחן אותם כהפרעה פוסט טראומטית מלאה.

גורמי הסיכון ללקות בהפרעה קשורים גם לרקע נפשי, תכונות אישיות, נסיבות חיים מורכבות, סיבוכים בלידה, והתמיכה של המלווים בלידה והצוות המטפל.

הפרעות נוספות דומות שעלולות להתפתח בקרב נשים בתקופת ההיריון והלידה כוללות דיכאון, חרדות ו OCD במהלך ולאחר לידה, והפרעת טוקופוביה. התסמינים דומים ולכן לעתים מאוד קשה לאבחן את ההפרעה הספציפית, דבר שמוביל לבלבול ולתסכול בקרב היולדות וגם הצוות הרפואי. נכון שהטיפול יהיה דומה, הן מבחינה רגשית והן מבחינה תרופתית אך המינונים התרופתיים יהיו שונים, וההתייחסות הטיפולית כמובן תהא אחרת.

לפי מחקרים נמצא כי הסיכוי ללקות בפוסט טראומה מלאה או בתסמינים חלקיים ממנה עולה, בקרב נשים המתמודדות עם אחת הפרעות אלו במהלך ההיריון. רוב התסמינים הקליניים יתבטאו בעוררות יתר ופחות בהימנעות. כמו כן, נשים אלו יזדקקו לתמיכה נרחבת יותר ולזמן ממושך.



הממצאים המחקריים אינם חד משמעיים לגבי ניבוי התפתחות פוסט טראומה בקרב יולדות (ללא גורמי הסיכון). כן יש הנחה בסיסית שככל שהאירוע נמשך, ו"מסתבך" , וכן ככל שישנה חוויה של חוסר אונים ושליטה, כמו גם היעדר תמיכה, הסיכוי לפתח פוסט טראומה עולה.

יחד עם זאת, האירוע יכול להיתפס כטראומטי מבחינה סובייקטיבית, גם אם לכאורה זה לא נתפס כך בעיני הסובבים.

לכן, אין לדעת במדויק מה מתוך אירוע הלידה יכול לעורר את הטריגר להתפתחות ההפרעה.


אנחנו יודעים בוודאות מה כן מקטין את הסיכוי :

  • תמיכה רגשית מצד דמויות משמעותיות

  • תמיכה רפואית מצד הצוות והסברה על ההליך הרפואי

  • הכנה לקראת הלידה

  • ליווי של איש מקצוע מומחה בטיפול בטראומה במידה ומדובר בלידה נוספת

  • היכרות קודמת עם הסביבה החיצונית מעניק ביטחון ואוריינטציה


ככל שאישה תפנה לטיפול סביב פוסט טראומה בסמוך ללידה, כך הסיכויים להחלמה גבוהים. הטיפול יכול להיות במישור התרופתי ע"י מתן טיפול מקבוצת SSRI (מפחיתי חרדה), ו/או במישור הרגשי דרך טיפול פסיכותרפיה. בנוסף, אם אישה המתמודדת עם הפרעה חושבת על הריון נוסף, מאוד כדאי לעבור עיבוד לידה ממוקד אצל אשת מקצוע בתחום.


אם את מרגישה שאת זקוקה לעזרה, אל תשארי עם התחושות לבד. מוזמנת לפגוש אותי דרך הקליניקה החברתית של עלמה.


שלך,

רעות אלינגר,

עובדת סוציאלית MSW, טיפול וליווי רגשי במהלך ולאחר הלידה.


86 צפיות
bottom of page