• miri Keller

מה יותר משפיע - תורשה או סביבה?

עודכן ב: ינו 16

מגיל צעיר מאוד ניתן לראות הבדלים בין תינוקות. אחד שקט ורגוע, והשני חסר שקט. יש שמבלים שעות רבות בשינה, ואחרים ערניים ומתעניינים. ממה נובעים הבדלים אלה?


השאלה "מה יותר משפיע - תורשה או סביבה?" מעסיקה חוקרים רבים, והתשובות עליה חלוקות.


התנהגות - המשתנים המשפיעים על ההתנהגות נחלקים לחמש קבוצות:

1. משתנים ביולוגיים על רקע תורשתי (פוטנציאל שכלי ונטיות מולדות).

2. משתנים ביולוגיים שאינם על רקע תורשתי (מצבה הבריאותי של האם, סיבוכים בעת הלידה).

3. נסיונותיו של הילד בעבר, חוויות מיוחדות.

4. הסביבה המשפחתית והחברתית – דמויות משמעותיות.

5. הסביבה החברתית והתרבותית הרחבה יותר שבה הילד גדל – הערכים והנורמות.


ישנה הסכמה, שההתנהגות של הילד מתרחשת תמיד על רקע אינטראקציה בין התורשה והסביבה.

מה שיקבע את המסלול הנבחר הוא האינטראקציה בין הגנים של הילד לבין הסביבה בה גדל.


מקובל היום לחשוב שהתורשה לא קובעת באופן מוחלט את ההתנהגות אלא את הגבולות שלה, כך למשל, אינטליגנציה - התורשה לא קובעת אם תהיה מנת משכל של 100 או 120, אך היא יכולה לקבוע את הטווח שאפשר לצפות לו. מה שיקבע את מימוש הפוטנציאל היא, ככל הנראה, הסביבה.


מחלות - מחלות עוברות אלינו בתורשה בשלושה אופנים:

1. דפוס תורשה דומיננטי – כשאחד ההורים לוקה במחלה (חירשות), והשני לא. הסיכויים שלילד תהיה אותה מחלה הם 50% .

2. דפוס תורשה רצסיבי – כשאחד מבני הזוג או שניהם נושאים גן פגום (אך לא חולים). הסיכויים שגם הילד יהיה נשא הם 25%.

3. דפוס תורשה מיני – הגנים הפגומים לא נמצאים ב- 22 הכרומוזומים הרגילים אלא בכרומוזום ה- 23, כרומוזום המין.

השפעת התורשה והסביבה בתוך המשפחה:

המחקר בתחום זה מבוסס בעיקר על שתי שיטות: מחקרי תאומים ומחקרי אימוץ.

1. באינטליגנציה: ככל שהקירבה המשפחתית גדולה יותר, כך רמת האינטליגנציה דומה יותר.

2. בתכונות אישיות: כנ"ל ,קשרים פחות חזקים, ונראה כי ההורים לא מעודדים אחידות בתחום זה.

3. פסיכופתולוגיה (מחלות נפש): יש קשר בין מידת הקרבה המשפחתית ובין הסיכון להתפתחות מחלת נפש, כמו סכיזופרניה. אצל תאומים זהים, אם אחד סובל מסכיזופרניה, הסיכון שהשני יסבול הוא 50%.

ילד להורה סכיזופרני נמצא בסיכון של בערך 10%, ואם שני ההורים חולים – 36%. הילד נולד עם מטען גנטי בעייתי, אך גם הסביבה המשפחתית הפתוגנית מאוד משפיעה.

מה קורה כאשר ילדים אלה גדלים במשפחה מאמצת? עדיין נמצאו חולים באותה שכיחות.

נעשו גם מחקרים על ילדים נורמלים שאומצו ע"י הורים שחלו במחלה – השכיחות שלהם להיות חולים דומה לשכיחות של ילדים נורמלים במשפחות נורמליות.

ניתן למצוא ממצאים דומים גם לגבי דיכאון – יש מרכיב גנטי חשוב ברקע ובנוסף גורמים סביבתיים ומשפחתיים (כמו הורים דכאוניים).


אז מה עושים?

כהורים, השפעתנו התורשתית על ילדנו נקבעה כבר בזמן ההפריה. כעת, עלינו לאפשר לעובר ואח"כ לילד את הסביבה המיטיבה ביותר.

בזמן ההריון, חשוב מאוד לשמור על מצבה הבריאותי והנפשי של האם. מבחינה בריאותית יש להקפיד על תזונה נכונה וכושר גופני. מבחינה נפשית חשוב מאוד להמנע ככל שניתן ממתחים, חרדות, דכאונות וכיו"ב. הריון, גם אם הוא רצוי ומתוכנן, יכול לעורר שאלות וקונפליקטים רבים. ההבדלים בין גברים ונשים בכלל ובין בני הזוג בפרט מתחדדים בתקופה זו. יש נשים שמצליחות להרגיש יותר טוב אחרי שיחה עם חברה, אחרות מעדיפות בילוי מחוץ לבית או טיפולים מרגיעים. לא משנה מהי הדרך שתבחרי, העיקר שתצליחי להיות פחות מתוחה. כאן נכנס לתפקיד גם הבעל והאב לעתיד. אתה, קרוב לודאי, מכיר את אשתך, יודע מה עשוי לשמח אותה, וכיצד תוכלו להרגע יחד. ואם אינך יודע, שיחה תמיד יכולה לעזור. במקרה שקשה לכם לדבר, תמיד תוכלו לפנות לאיש מקצוע. שיפור התקשורת יקל גם בטווח המיידי, וישפר את מצבו של התינוק, וגם בטווח הארוך, על כל צרה שלא תבוא.

אחרי הלידה, במיוחד אם זו לידה ראשונה, הכל נראה שונה, אחר, מפחיד ומרגש גם יחד. ההורמונים משפיעים אף הם ומצב הרוח אינו יציב. ההמלצות שהוזכרו לעיל תקפות גם עכשיו. בנוסף, יש להתחשב לא רק בזוג ההורים אלא גם בתינוק שנולד. תינוקות נבדלים זה מזה בטמפרמנט שלהם, ובמה שהם מעוררים בנו מבחינה רגשית ונפשית. עם זאת, כל הילדים זקוקים לסביבה אוהבת, בטוחה וקבועה. לא כל ההורים מרגישים שהם אוהבים את ילדם מהרגע הראשון. כמו בכל קשר אנושי, גם זה עשוי לקחת זמן. חשוב לא להילחם ברגשות שעולים, לדבר על זה (עם בני הזוג, חברים קרובים) ולנסות לראות גם את החלקים הנעימים (שקל לשכוח כשקשה). סביבה בטוחה משמעה שגם כאשר הוא או היא עולים לנו על העצבים, עדיין יהיה "מבוגר אחראי" שיוכל לקחת פיקוד. לרב זו האם, אבל בהחלט חשוב לזכור שמותר, ואף רצוי, לבקש עזרה – מהבעל, מהסבתא, ממטפלת או מחברה. אפילו קניית טיטולים יכולה להיות חוויה משחררת.

ב"סביבה קבועה" הכוונה, לפחות בתחילת דרכו של התינוק, לסדר יום קבוע ככל שניתן. קביעות בזמני ארוחות/החלפה/טיול ושינה מקנה תחושת יציבות, בטחון ורוגע.


במידה ואתם מרגישים שאתם זקוקים למידע או סיוע מקצועי, אתם מוזמנים להציץ בשירותים המוצעים באתרנו, במידה ולא הצלחתם למצוא שירות מתאים, כתבו לנו ונשמח לסייע.


כאן לרשותכן,

שרון צונץ,

פסיכולוגית חינוכית מומחית.


7 צפיות